עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' הנדאוי

פסק דין

התביעה שבפניי נוגעת לעבודות שבוצעו לכאורה בדירת מגורים הנמצאת בעכו העתיקה 11/12 והידועה כגוש 18011 חלקה 165 יחידה מס' 2 (להלן: "דירת הנתבע"). הנתבע לא שילם עבור הוצאות אלו ומכאן התביעה לתשלום ולפינוי.

מבוא ותמצית טענות הצדדים

דירת הנתבע נמצאת בבעלות רשות הפיתוח ומנוהלת על ידי התובעת.

הנתבע מחזיק בזכויות דיירות מוגנת בדירת הנתבע על פי הסכם מיום 29.5.97.

ביום 7.3.05 הוצאה מטעם עיריית עכו התראת מבנה מסוכן.

לטענת התובעת בכתב תביעתה, בעקבות קבלת ההתראה הוציאה מכרז לביצוע עבודות התיקונים.

על פי הודעה ששלחה התובעת לנתבע ביום 13.7.05 עלות העבודות עמדה על סך 113,244 ₪, מתוכה נדרש התובע לשלם סך של 26,186 ₪ בגין חלקו היחסי.

בתביעה שהוגשה ביקשה התובעת את הסעדים הבאים:

תשלום של סך 45,422 ₪ נכון ליום 23.2.10.

פינוי הדירה על פי סעיפים 131 (3) – (6) חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] (להלן: "החוק").

חיוב הנתבע לתשלום סך של 69 ₪ לחודש עד ליום הפינוי.

להוכחת החוב הנטען, צורפו לכתב התביעה ולתצהיר מטעם התובעת שתי חשבוניות מטעם חברת האחים עאמר – בניה, שיווק והחזקות בע"מ: הראשונה מיום 17.5.05 ע"ס 73,429 ₪ והשניה מיום 16.7.05 ע"ס 27,681 ₪ (בסך הכל 101,110 ₪).

בנוסף, צורף חשבון מפורט מטעם חברת מ. אחים שחאדה בע"מ שנערך ונחתם בשנת 2002 בגין תיקונים בסך 41,020 ₪.

על אף שהחשבון המפורט היחיד שצורף לכתב התביעה ולתצהיר הינו משנת 2002, בכתב התביעה ובתצהיר התובעת אין זכר לטענות בדבר תיקונים שנערכו בשנת 2002 וממילא אף לא לדרישת תשלום בגינם.

ההבחנה בין עבודות שבוצעו בשנת 2002 לבין עבודות משנת 2005 הובאה לראשונה בחוות הדעת שנערכה על ידי מהנדס רשות הפיתוח עכו, אינג' ספא שעלאן, מיום 17.5.11, שהוגשה מטעם התובעת.

בחוות דעתו, התייחס המומחה מטעם התובעת לכל סעיפי החשבון המפורט בגין העבודות מ-2002 והן לחשבון המפורט הנוגע לעבודות משנת 2005. אולם החשבון המפורט של העבודות משנת 2005 לא צורף לחוות דעת המומחה.

הנתבע לא הכחיש את חובתו לשאת בתיקונים מכח הסכם השכירות והחוק ואף לא הכחיש את שיעור ההשתתפות לו טוענת התובעת .

המחלוקת נוגעת לעצם ביצוע העבודות, היקפן וטיבן.

לטענת הנתבע, כלל לא בוצעו עבודות מטעם התובעת בדירתו ולכן הוא אינו חייב דבר לתובעת.